השכנים שלנו הם האנשים הקרובים אלינו ביותר פיזית – אבל לפעמים דווקא הקרבה הזאת יוצרת מתחים, חיכוכים ואף סכסוכים קיצוניים. בין אם מדובר בוויכוח על רעש, חניה, לכלוך או אופן ניהול ועד הבית – מה שמתחיל כמריבה קטנה עלול להסלים לפגיעה בשמו הטוב של אדם.
לפי עו"ד מימון פאר, עו"ד לשון הרע, כאשר שכנים משמיצים זה את זה, מפיצים שמועות, תולים שלטים משפילים או מעלים פוסטים פוגעניים בקבוצות הוואטסאפ (WhatsApp) של הבניין – מדובר לא רק בבעיה חברתית, אלא גם בבעיה משפטית. במקרים מסוימים, מדובר בלשון הרע – עוולה אזרחית חמורה שיכולה להצדיק תביעה משפטית ואף פיצוי כספי. במאמר זה נבחן מהו פרסום לשון הרע בין שכנים וכיצד נכון להתמודד עם המצב מבחינה משפטית וחברתית כאחד.
מהו פרסום לשון הרע בהקשר של סכסוכי שכנים?
באופן כללי, דיני לשון הרע אשר מעוגנים בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, חלים גם על פרסומים בין שכנים. ההגדרה הרחבה של לשון הרע בחוק כוללת כל דבר שפרסומו עלול:
- להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
- לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
- לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
- לבזות אדם כמת או לפגוע בכבודו של אדם לאחר מותו.
לפי עו"ד מימון פאר, בהקשר של שכנות, לשון הרע יכולה ללבוש צורות רבות, הן בעל פה והן בכתב:
- רכילות והשמצות בעל פה – הפצת שמועות זדוניות על אופי השכן, התנהגותו (לדוגמא, "הוא גנב", "היא נואפת" או "הם מכורים לסמים"), חייו האישיים, מצבו הכלכלי או הבריאותי – כל זאת באוזני שכנים אחרים, ועד בית, או כל גורם חיצוני.
- פרסומים בכתב – תליית מודעות משמיצות בלוח המודעות של הבניין, שליחת הודעות וואטסאפ בקבוצת הבניין או קבוצות שכנים אחרות, פוסטים ברשתות חברתיות, שליחת מכתבים פוגעניים לגורמים שונים (ועד הבית, חברת הניהול, משטרה או רשויות רווחה) המכילים טענות שווא או האשמות מוגזמות.
- האשמות שווא על הפרת כללים – האשמת שכן בהפרות חוזרות ונשנות של תקנון הבית המשותף, כללי השכנות הטובה או כללים פליליים – כשהדברים אינם אמת.
- ביטויים מבזים ומשפילים – קריאת שמות גנאי, הטלת דופי במוסריות השכן או התייחסויות גזעניות, מיניות או מפלות אחרות.
חשוב לזכור כי יסוד הפרסום חיוני – די בכך שהדברים נאמרו לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע עצמו. כלומר, אמירה פוגענית שנאמרה בחדרי חדרים ביניכם בלבד לא תיחשב ללשון הרע.
איך מתמודדים עם לשון הרע בין שכנים?
לפי עו"ד מימון פאר, ההתמודדות עם לשון הרע בין שכנים דורשת אסטרטגיה זהירה, נכונה ואפקטיבית. הנה מספר צעדים אפשריים:
- תיעוד – מומלץ לתעד כל פרסום פוגעני – צילומי מסך, הודעות, מיילים, שלטים, הקלטות או עדים – ראיות אלה עשויות להיות קריטיות אם תבחרו לפעול משפטית.
- פניה לשכן בדרך ישירה – במקרים רבים ניתן ליישר את ההדורים בשיחה רגועה – ולעיתים אפילו תיווך של דייר אחר או נציג של ועד הבית יכול לסייע בנושא.
- מכתב התראה מעורך דין – כאשר הזכות לשם טוב נרמסת והפגיעה נמשכת או חמורה במיוחד – שליחת מכתב התראה משפטי עשויה לעצור את ההשמצות במהירות ולעיתים אף להביא להתנצלות כתובה ופרסומה באופן פומבי בערוצי התקשורת של הבניין המשותף.
- הגשת תביעה אזרחית – אם לא נותרה ברירה אחרת, ניתן להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות או לבית משפט השלום. לעיתים די בהגשת התביעה כדי להפסיק דפוס של פגיעה חוזרת וקבלת פיצוי סטטוטורי ללא כל הוכחת נזק (נכון להיום, הפיצוי הכספי עומד עד כ-70,000 ש"ח לפרסום וכפול מכך אם הוכחה כוונה לפגוע).
לסיכום, לשון הרע בין שכנים היא תופעה מכוערת ופוגענית, אשר עלולה להפוך את המקום הבטוח ביותר – הבית – לזירת קרב. המשפט הישראלי מעניק כלים משפטיים להתמודדות עם מצבים אלו ומאפשר לנפגעים להגן על שמם הטוב ועל שלמותם הנפשית. חשוב לזכור כי לפני פנייה להליכים משפטיים מול השכן שממול, רצוי לנסות לפתור את הסכסוך בדרכים פחות רשמיות או לפנות להליכי גישור בין הצדדים – במקרים בהם כל המאמצים עולים בתוהו וההתנהלות הפוגענית נמשכת – אין להסס לפנות לייעוץ וייצוג משפטי כדי להגן על זכויותיכם.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד מימון פאר, עורך דין לשון הרע בקריות, אשר מעניק ליווי וייצוג משפטי במגוון רחב של תביעות לשון הרע והוצאת דיבה בפריסה ארצית. אם נפגעתם מאמירות לשון הרע בטיקטוק (TikTok), לשון הרע פייסבוק (Facebook) או לשון הרע בוואטסאפ (WhatsApp) – המשרד הוא הכתובת.